החלטה בתיק רע"א 8331/12

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
8331-12
26.12.2012
בפני :
א' חיות

- נגד -
:
1. ד"ר בנימין סגל
2. יגאל סגל

עו"ד יוסי אשכנזי
עו"ד רם דקל
:
1. בנק איגוד לישראל
2. יעל סגל
3. עו"ד רביב סגל
4. אורן סגל

עו"ד עמי אסנת
החלטה

           לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' שנלר) מיום 17.10.2012, בה נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בסעד זמני שניתן בשנת 2010 ולפיו עוכב באופן חלקי ביצועם של הליכי הוצאה לפועל למימוש משכנתא הרשומה לטובת הבנק-המשיב (להלן: הבנק) על זכויותיהם של המבקשים בבניין דירות בהרצליה.

1.        המבקש 2 - יגאל סגל, המשיבה 2 - יעל סגל, ושלושת ילדיהם - המבקש 1 והמשיבים 4-3 (להלן בהתאמה: יגאל, יעל ו-הבנים), הם הבעלים המשותפים של הזכויות בחמש דירות ובשתי יחידות דיור המצויות בבניין בהרצליה הידוע כחלקה ** בגוש ****(להלן: הבניין או המקרקעין). על זכויותיהם האמורות של בני משפחת סגל במקרקעין נרשמה בשנת 1992 משכנתא לטובת הבנק ובשנת 2002 פתח הבנק בהליכים למימוש המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. בין הצדדים מתנהלים מאז מספר הליכים אשר נדונים במאוחד בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ועוסקים, בין היתר, בהיקף תחולתה של אותה משכנתא (ת"א 2564/04 שהגיש יגאל נגד הבנק בשנת 2004; ת"א 2162/05 שהגיש הבנק נגד יגאל ונגד הבנים; ו-ת"א 15431-10-09 שהגישו יעל והבנים נגד הבנק ונגד יגאל בשנת 2009). בתכלית הקיצור ייאמר כי המחלוקת ביניהם בהקשר זה נוגעת, בעיקרה, לשאלה האם המשכנתא נועדה אך ורק להבטחת האשראי שהעמיד הבנק לצורך מימון בניית הבניין, או שמא היא נועדה להבטחת כל חובות בני המשפחה ומשתרעת גם על חובו של יגאל לבנק בשל השקעותיו בניירות ערך.

2.        במסגרת התובענה שהגישו יעל והבנים בשנת 2009 הם עתרו למתן סעד זמני שיורה על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא בהם נקט הבנק ובהחלטתו מיום 10.5.2010 קיבל בית המשפט קמא (כב' השופט י' גייפמן) את הבקשה באופן חלקי והורה על עיכוב הליכי המימוש עד למתן פסק דין בתובענה וזאת ביחס לזכויות בדירת המגורים של יעל, בדירת המגורים של אחד הבנים ובשתי יחידות הדיור שבקומת הקרקע. לעומת זאת לגבי שלוש הדירות הנוספות בבניין שבבעלות משפחת סגל שהושכרו לצדדים שלישיים, קבע בית המשפט כי אין מניעה להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא. על החלטה זו הגישו יעל והבנים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 4833/10) אשר החליט לדון בה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. בפסק דינו מיום 17.8.2010 קיבל בית המשפט (כב' השופטת (כתוארה דאז) מ' נאור) את הערעור באופן חלקי והורה על הרחבת תחולתו של הסעד הזמני שניתן. בית המשפט קבע כי בשונה ממסקנתו של בית המשפט המחוזי אין לומר שסיכויי התביעה "אינם גבוהים" וכי לטעמו התביעה מעוררת שאלות הדורשות בירור מעמיק. בית המשפט הוסיף וקבע ש"אין לומר כי לכאורה אחת הגרסאות לגבי תחולת המשכנתא משכנעת בעליל יותר מהגרסה הנגדית" אך הוא ציין עוד כי נגד יעל והבנים פועלת העובדה שיעל לא חתמה על תצהיר בבקשה וכן כי אבי המשפחה - יגאל, אינו נמנה עם מבקשי הסעד. לפיכך הורה בית המשפט על הרחבת תחולתו של הסעד הזמני כך שזה יכלול שתי דירות נוספות ולמעשה יחול על כל זכויותיהם של בני משפחת סגל בבניין, למעט זכויותיהם בדירה מספר 10 (להלן: דירה 10) לגביה יוכל הבנק להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא.

3.        בחלוף כשנתיים ולאחר שהחל הבנק לנקוט בהליכי הוצאה לפועל למימוש דירה 10, הגישו המבקשים (יגאל ובנימין - אחד מהבנים) ביום 21.6.2012 בקשה "לעיכוב ביצוע (או עיון מחדש) הליכי הוצאה לפועל למימוש משכנתא בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב". בבקשתם עתרו המבקשים לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא ביחס לדירה 10 נוכח "שינוי נסיבות דרמטי", כהגדרתם. לטענת המבקשים, במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בין הצדדים התגלו מידע ומסמכים חדשים התומכים בטענותיהם והמצדיקים את הרחבת הסעד הזמני שניתן כך שיחול גם לגבי דירה זו.

4.        בהחלטתו מיום 17.10.2012 דחה בית המשפט קמא (כב' השופט י' שנלר) את הבקשה בקובעו כי המבקשים לא הצביעו על שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחדש בהיקפו של הסעד הזמני שניתן. בית המשפט ציין כי המסמכים העיקריים התומכים - לפי טענת המבקשים - בגרסתם, עמדו בפני הערכאות השונות שנתנו את ההחלטות הקודמות בעניין הסעד הזמני. בית המשפט הוסיף וקבע כי מכל מקום אפילו היה מלוא המידע שנתגלה עתה מצוי בפני כב' השופטת מ' נאור, מסקנתה בדבר סיכויי התביעה לא הייתה משתנה ובהקשר זה ציין בית המשפט כי אפשר שיש במידע ומסמכים שגולו משום חיזוק לטענות המבקשים אך אין בכך כדי לאיין את טענות הבנק ביחס להיקף תחולת המשכנתא. בית המשפט עמד על טעמים נוספים לדחייתה של הבקשה, ובהם היעדר כל הסבר ראוי לשאלה מדוע יגאל לא הצטרף לבקשת הסעד הזמני המקורית ולמעשה זוהי בקשה ראשונה מטעמו אף שתביעתו הוגשה עוד בשנת 2004; העובדה שיעל ושני בנים נוספים לא הצטרפו לבקשה הנוכחית אף שהם יהיו זכאים ליהנות מהסעד המבוקש בה; וכן העובדה שיגאל לא תמך את הבקשה בתצהיר.

           להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת ההליכים בהם נקט הבנק למימוש דירה 10 (תיק הוצאה לפועל מס' 01-10181-02-4) נדחתה ביום 30.6.2011 בקשה שהגישו יעל והבנים לעיכוב הליכי פינוי הדירה. בקשת רשות ערעור שהגישו יעל והבנים לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (רע"צ 2400-07-11) נדחתה אף היא בהחלטתו של כב' השופט מ' סובלמיום 4.7.2011, ובקשת רשות ערעור על החלטה זו תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (רע"א 5229-10-11).

5.        מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בין הצדדים גולו מסמכים חדשים והוגש תצהיר מטעם מנהל סניף הבנק בהרצליה בתקופה הרלוונטית בתשובה לשאלון שהוגש לו. לטענת המבקשים, יש בתצהיר ובמסמכים הנוספים שגולו כדי לתמוך בטענותיהם בהליך ובפרט בטענה כי שטר המשכנתא חל אך ורק על האשראי שניתן לצורך בניית הבניין. נוכח "שינוי הנסיבות המהותי", כדבריהם, טוענים המבקשים כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים, ומכל מקום נוטים לטובתם, ועל כן יש להורות על הרחבת הסעד הזמני שניתן כך שיחול גם על דירה 10. המבקשים מוסיפים וטוענים כי כעולה מתצהירו של מנהל סניף הבנק, שטר המשכנתא והמסמכים שהוגשו מטעם הבנק ללשכת ההוצאה לפועל היו מטעים וחסרים, ודי בהתנהלות זו על מנת להביא לקבלת בקשתם. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא עת דרש מיגאל לתמוך את הבקשה בתצהיר שכן לדבריהם הטענות העובדתיות בבקשה נתמכו בתצהיר מטעמו של המבקש 1 ואין כל חיוב בדין לתמוך בקשה בתצהיר מטעמם של כל המבקשים. יתר על כן, המבקשים טוענים כי עיקר הדיון בבקשה הוא משפטי ולכן תצהירו של יגאל אינו רלוונטי להכרעה וכי ממילא קיבל בית המשפט קמא את הסכמת הצדדים לכך שהחלטתו תינתן על בסיס החומר הכתוב וללא חקירתם של המצהירים. המבקשים מוסיפים וטוענים כי יתר בני המשפחה לא הצטרפו לבקשה מסיבות רפואיות ונוכח ייצוג משפטי נפרד, אך לטענתם הם פעלו בשם המשפחה כולה. עוד נטען כי שגה בית המשפט משלא בחן את מאזן הנוחות, הנוטה באופן ברור לטובתם של המבקשים. בהקשר זה מציינים המבקשים כי הדירות בבניין הן בבעלות משותפת של כל בני המשפחה ומיועדות למגוריהם, ובכלל זה גם דירה 10 המיועדת למגוריו של המשיב 4. בנוסף נטען כי נוכח מצבו הרפואי של המשיב 3 ונוכח גילם המתקדם של ההורים יגאל ויעל, מעוניינים בני המשפחה לגור בשכנות ולפיכך מכירת דירה 10 תסב להם נזק בלתי הפיך.

           לצד בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים בקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, אשר ימנע מן הבנק לנקוט בכל פעולה בלשכת ההוצאה לפועל ביחס לדירה 10 עד להכרעה בבקשת רשות הערעור. בהחלטתי מיום 18.11.2012 דחיתי את הבקשה למתן הסעד במעמד צד אחד והוריתי למשיבים להגיש תגובתם.

6.        בתגובתו לבקשה למתן הסעד הזמני טוען הבנק כי זו הוגשה בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום-לב, שכן המבקשים לא ציינו את דבר קיומם של מספר הליכים בהם נדחו בקשות שהגישו בני משפחת סגל השונים לעיכוב פינויה של דירה 10, ובפרט לא הוזכרה העובדה שבקשת רשות ערעור שהוגשה בהקשר זה לבית המשפט המחוזי (רע"א 5229-10-11, שנזכרה לעיל) עודנה תלויה ועומדת. הבנק מוסיף וטוען כי היה על המבקשים לצרף כצד לבקשה את כונסת הנכסים שמונתה על-ידי ראש ההוצאה לפועל; כי הצגת העובדות בבקשה היא חלקית ומטעה; וכי חוסר ניקיון הכפיים בו נגועה הבקשה מתחדד נוכח העובדה שמבוקש בה סעד שביושר. עוד טוען הבנק כי הבקשה הוגשה בשיהוי, שכן המסמכים והעובדות העומדים בבסיסה נמסרו לידי המבקשים כבר בחודש אפריל 2012. לגופם של דברים טוען הבנק כי המבקשים לא הצביעו על שינוי מהותי בנסיבות ואין בפיהם כל טענה חדשה שלא הועלתה בפני הערכאות הקודמות. הבנק מוסיף ומציין כי המסמכים העיקריים עליהם נסמכים המבקשים היו בפני הערכאות שדנו בהיקף הסעד בעבר ולטענתו מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן דירה 10 משמשת כ"דירה מסחרית" להשכרה ולכן ככל שייגרם נזק למבקשים הרי שהוא ניתן לפיצוי בכסף. מנגד, כך נטען, יש להביא בחשבון את זכותו הקניינית של הבנק למימוש הבטוחה שניתנה לו וכן את העובדה כי מימושן של יתר הדירות בבניין מעוכב. עוד טוען הבנק כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות העוסקות בסעדים זמניים וכי אם יימצא מקום ליתן את הסעד המבוקש יש לחייב את המבקשים בהפקדת ערבות ועירבון.

           להשלמת התמונה יצוין כי המבקשים הגישו בקשה ל"הוצאת" תגובתו של הבנק מהתיק ולקבלת בקשתם למתן הסעד הזמני על יסוד הנטען בה, וזאת נוכח טענתם כי תגובת הבנק לא נתמכה בתצהיר.

7.        דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

           בהתאם לתקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט לעיין מחדש בסעד זמני שניתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו, עובדות חדשות שהתגלו, או אם ראה כי מלכתחילה לא הייתה הצדקה למתן הסעד (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 534 (מהדורה עשירית, 2009)). כלל זה מבטא את סמכותו העקרונית של בית המשפט לעיין מחדש בהחלטות ביניים שנתן (ראו: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002); רע"א 4825/08 פרס נ' תם, פיסקה 6 (טרם פורסם, 2.4.2009); רע"א 4472/10 Proneuron Biotechnologies Inc. נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פיסקה כ' (טרם פורסם, 6.10.2010)). במקרה דנן, סבורני כי המסמכים עליהם הצביעו המבקשים ואשר נמסרו להם לטענתם במסגרת הליך גילוי המסמכים, כמו גם תצהירו של עובד הבנק שניתן בתשובה לשאלון שהוצג לו, אינם עולים כדי שינוי נסיבות ואף אינם מגלים טעם נדיר אחר המצדיק את הרחבת הסעד שניתן. כפי שתואר לעיל, הסעד הזמני שניתן בשנת 2010 במסגרת רע"א 4833/10 משקף איזון ראוי בין שיקולים הנוגעים לסיכויי התביעה ובין שיקולים של מאזן הנוחות. כך, קבע בית המשפט שם כי הסעד הזמני המעכב את מימוש הליכי המשכנתא ביחס לזכויותיהם של בני משפחת סגל בבניין, יורחב ויחול על ארבע מתוך חמש הדירות שבבעלותם וכן על שתי יחידות הדיור שבקומת הקרקע בבניין. המבקשים עצמם אינם חולקים על כך שהמסמכים העיקריים המבססים את טענותיהם עמדו בפני הערכאות הקודמות שדנו בבקשתם למתן הסעד הזמני (סעיף 77.1 לבקשת רשות הערעור). בנסיבות אלה, סבורני כי בדין קבע בית המשפט קמא כי אין בגילויו של מסמך נוסף כזה או אחר כדי לשנות באופן מהותי את נקודת האיזון שנקבעה בעבר. מסקנה זו יפה בפרט בהינתן העובדה שההחלטה עוסקת בסעדים זמניים אשר לגביה היקף התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית הוא ממילא מצומצם (ראו, למשל: רע"א 3851/11 נדב נ' לוי, פיסקה 4 (טרם פורסם, 7.6.2011); רע"א 1389/12 לביא נ' עזבון המנוח מאיר פלדמן ז"ל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 5.4.2012)). יתר על כן, צודק הבנק בטענתו כי המבקשים לא הזכירו בבקשותיהם השונות חלק מן ההליכים המתנהלים בקשר עם דירה 10, ובכלל זה בקשה לעיכוב פינוי הדירה התלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי, ועובדה זו פועלת אף היא לחובתם.

8.        מן הטעמים שפורטו לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור וממילא נדחית עימה הבקשה למתן הסעד הזמני. הבקשה להורות על מחיקת תגובתו של הבנק לבקשה למתן הסעד הזמני לא היה לה מקום מלכתחילה ואף היא נדחית.

           המבקשים ישלמו לבנק שכר טרחת עורך-דין בסך של 7,500 ש"ח.

           ניתנה היום, ‏י"ג בטבת התשע"ג (‏26.12.2012).

ש ו פ ט ת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>